פרשנות
החגים עברו, חג החנוכה הסתיים, אבל מסתבר שאף אחד שיושב בקומה העליונה במרכז נעימי לא ממהר לשום מקום. הרבה דיווחים נזרקים באחרונה סביב התחזקות הגוש שנגד בלוך, אך כרגע לפי מה שנראה, הכל תקוע.
אז תשאלו למה עליזה מחכה? או ליתר דיוק מדוע היא לא ממהרת, כשאנחנו פחות משנתיים לבחירות, וברור לכולם ובמיוחד לה שאי אפשר להגיע לבחירות כשברקע קואליציה מקרטעת.
אתחיל מדגל התורה ומשם נמשיך ליתר השותפים, כשבסוף הכל מתחבר. הגורמים שעימם דיברתי באחרונה, אלו שאחראים על העניינים המונציפאלים של דגל התורה לא עסוקים כעת בכלל בבחירות לרשויות המקומיות.
“בסוף אנחנו מפלגה חרדית” אמר לי אחד מהם בהלצה, שהוא מתכוון לסגירה הסופית של הרגע שלפני הרגע האחרון. האמת צריכה להאימר, ומהמידע שהגיע אליי, נדמה שדווקא כן דובר בשבועות האחרונים במשרד הראשי של דגל התורה בבני ברק על הבחירות המקומיות, אולם פחות על בית שמש ויותר על השכנה שמעלינו – ביתר עילית.
מתברר כי בדגל התורה שמו את הפוקוס על העיר שבעבר נשלטה על ידם ולימים הפכה להיות בשליטת ‘שלומי אמונים’. למכירים את הדי. אן. איי. של דגל התורה די ברור, כי ניעור בחבל למעלה, מזיז גם את החבל למטה. במילים פשוטות; השיחות בדגל הארצי, יורדים גם מטה. ואם להשליך זאת לעירנו, מתברר כי בכירי דגל נמצאים כל הזמן בקשר עם הנציגים המקומיים בבית שמש, אולם לא נראה כי משהו בוער בהם כדי לסיים את המצב הנוכחי, זה שהחל לפני כארבעה חודשים. בדגל התורה מנסים להציג חזית אחידה במלחמה הזו מול בלוך, אולם מי שדיבר עם מי מחברי דגל המקומיים, שמע כיוון חשיבה שונה. יש מי שלא מחזיקים בדעה התקיפה, כמו שאמר לי אחד מהם השבוע: “בסוף, מרוב התחיבויות לא נגיע לשום מקום”. אותו בכיר נזהר במילותיו, ועדיין סירב להיחשף ולומר זאת בפרסום שמו.כשמביטים על התמונה שלצד דגל התורה, ניתן לראות גם את החזית של יתר המפלגות הפורשות, אך דבר אחד די ברור, הראשון שימצמץ ויחצה את הקווים, יצליח להפיל את החומה כולה.
מדגל התורה לליכוד. בליכוד דווקא מציגים קו אחיד, ומנסים להיצמד ולשמור על שלמות הבלוק. המחשבה של בכירי הליכוד, שאם הצליחו להוציא מידי החרדים את השלטון ולהעביר זאת לידיה של אישה, מהציבור הדתי לאומי, או כי אז ניתן להחזיר את השלטון לידי הליכוד, בטח כאשר במישור הארצי ישנה התעוררות רבתי לליכוד, על רקע מעשיו של בנט והכתרתו כראש ממשלה. עוד סיבה שבגינה סבורים שניתן לחזור לשלטון, זה הפילוג בין הציבור החרדי לדתי לאומי והבייס של עליזה ברמה א’, יכול להחזיר את המפלגה ששלטה בעיר שנים לשלטון המקומי.
מדגל התורה והליכוד, אל אגודת ישראל, אותה אפשר להגדיר כשאלת השאלות. שם נראה שהמצב מסתבך מיום ליום. אלעד שכבר ככל הנראה בידים של ש”ס או דגל, צפויה לגורר אחריה את ביתר עילית שנמצאת גם היא בסיבוך. משפחת פורוש לא יכולה לסכן את המעמד המצוין שהיה לה בעיר עד לפני כמה חודשים. תהליך שנבנה הרבה זמן.
בעבר דיברנו על האופוזיציה, אולם נראה שהיום כבר גם קואליציה זה לא בגדר חלום. זמן רב שמתנהל מאבק בתוככי הציונות הדתית בעיר, כשברקע מי ישלוט בכיפה הסרוגה. צריך לומר ביושר כי לכל אחד תיק משלו, וכל אחד יכול למשוך קהלים. קחו למשל את גוטמן ומנדלסון שנמצאים בקשר ישיר עם הנהלת ‘הציונות הדתית’, כשבדומה לליכוד, הם גם חשים את ההתחזקות הארצית וסבורים שיהיה לכך תרגום בבית שמש. ומדגל, ליכוד והציונות הדתית, הגענו אל המפלגה השקטה. זו מדברת פרקטית, שבאה כדי לפעול, לעשות, ופחות להרעיש. הכוונה לשס כמובן. חבריה מנהלים מגע ישיר עם ראש העיר בלוך, שגם ברגעי משבר קטנים סוגרת את זה בצורה ישירה מול ח”כ דרעי, שמנצח בצורה יוצאת דופן על התנהלות הסיעה בעיר. “אנשי ש”ס בביתר עילית מקנאים בשכנה מבית שמש, ויש להם על מה” אמר לי בכיר השבוע בשס, ומסתבר שיש להם על מה.
