צ.נ.ח, זה שורש המילים שנשמע הכי הרבה בימים האחרונים במערכת הפוליטית המקומית בעיר. יש מי שמדברים על ‘צניחה’ בפופולריות, אחרים על ‘הצנחה’ מבחוץ של מועמד לראש עיר ויש את אלו שאומרים ‘צונחת’, ומדברים על ראש העיר בלוך.
לכולי עלמא, מערכת הבחירות בעיר נפתחה ולא מהיום, ופרק הזמן שנותר עד למערכת הבחירות, בוודאי יביא ללא מעט כותרות, והררי מילים ופרשנויות שייכתבו עד יום הבחירות. בשורות הבאות, ננסה להבין את המצב הנוכחי, ומה צופן העתיד.
אחד הדברים המעניינים בעירנו, זהו גורם ההפתעה. נזכרתי במסיבת העיתונאים ההיא לפני כ-15 שנה, כאשר משה אבוטבול באותם ימים חבר מועצת עיר, מחליט להתמודד לראשות העיר. שני שולחנות מתקפלים חוברו להם יחדיו, עליהם נפרסה מפה לבנה. שלט מיוחד לפתיחת הקמפיין הוכן בפרק זמן קצר, ועליו נכתב: “משה אבוטבול, ראש עיר עם נשמה”. צבעי הקמפיין כתום שחור, תמונה של אבוטבול כאילו נחתכה מאיזו שמחה משפחתית, ולקינוח פס אדום שמזכיר את הלוגו של קדימה, הולבש פנימה לתוך הקמפיין, בלי טעם בלי קשר, אבל אולי זה היה הקמע לניצחון.
תחת אותו שלט שפתח את הקמפיין, ישבו יחדיו חיבורים שלכאורה הכי לא מתאימים. ריצ’רד פרס ממפלגת העבודה מהצד האחד, ח”כ יעקב מרגי משס לצידו, אחריו אבוטבול, בלעיש ושטרית.
מי שנזכר בימים ההם, בוודאי חיוך עולה על פניו לנוכח אותה מסיבת עיתונאים שבה הכריז אבוטבול על מועמדותו. יהדות התורה תמכו וגם מפלגת העבודה הכל כדי להוריד את דניאל וקנין איש הליכוד מראשות העיר. היו מי שאז ראו בו כוח שאי אפשר לו. אחרים סברו ששלום לרנר נציג הציבור הדת”ל, הוא שיבצע את המהפך וייקח את ההגה מידי הליכוד. אלא שבליל הבחירות התוצאות הפתיעו את כולם. 46% תמיכה ואבוטבול עשה היסטוריה והפך לראש העיר החרדי הראשון של בית שמש.
שתי קדנציות החזיק אבוטבול בהגה של בית שמש. לכאורה הדמוגרפיה נתנה לו עוד הרבה שנים להמשיך ולכהן כראש עיר, אלא שלפני כמעט חמש שנים, בדיוק באותו מקום שאבוטבול הפתיע, הוא הפך להיות מופתע כאשר עליזה בלוך גברה עליו ותפסה את ההגה לידיה, והפכה לראש עיר.
ניצחונה של בלוך, הוא ללא ספק על ידי תמיכתם של לא מעט חרדים שהחליטו לחולל את המהפכה. את העובדה הזו גם יודעת בלוך שידעה באותו ליל ניצחון לברך את תומכיה.
חמש שנים חלפו, והנה שוב אנחנו בתחילתה של מערכת בחירות, ששום דבר לא ידוע על סופה, ולמען האמת גם על תחילתה. על דבר אחד אין חולק, והוא שאם הייתה אחדות חרדית – פוליטית בעיר, המועמד החרדי הוא זה שהיה מנצח והופך לראש העיר. נתון זה הוא נחמד למראה, אולם כידוע את הכסף סופרים במדרגות, ואת פתקי הבחירות הצהובים, בוועדת הבחירות.
כאן מגיעה השאלה המתבקשת, מה מונע את אותה אחדות סביב מועמד חרדי? והתשובה לכך די פשוטה, המריבות שמחוץ לעיר.
עד כמה שזה נשמע הזוי, מתברר שמלחמות המפלגות בערים האחרות, הן הגורם גם להסכמות או לחילוקי הדעות כאן בבית שמש. המפתח לכל הסוגייה נמצא 45 ק”מ מכאן, בעיריית אלעד. מבלי להכנס יתר על המידה לפוליטיקה של אלעד, נאמר זאת כך: דגל התורה ושס שחברו יחדיו בפעם הקודמת נגד פרוש, מצאו את עצמם מפסידים לאחר שבית המשפט לא איפשר את התמודדותו של פינדרוס. כעת טוענים בשס, שההסכם שריר וקיים, וכי הפסדו של פינדרוס מחייב את דגל התורה לתמוך במועמד שס לראשות העיר בבחירות הקרובות. “הילכו שנים יחדו בלתי אם־נועדו”, אמר עמוס הנביא, ועיני ערים חרדיות נוספות מביטות אל שס ודגל.
מכל הערים שמביטות וממתינות, שתי ערים ביהודה יושפעו עד למאוד. הראשונה בית שמש, השניה ביתר עילית. בעוד שבביתר חבירה של השתיים תמליך ראש עיר מטעם דגל התורה, בבית שמש לא בהכרח שכך פני הדברים, וכאמור יוכיחו הבחירות האחרונות שבהן הצליחה בלוך לקבל תמיכה של חרדים ובכך לגבור על אבוטבול, או במילים אחרות; מי שרוצה לראות את פרוש נוקם ומשלם, בוודאי יראה זאת בבית שמש, שבה יש כוח לא קטן ל’שלומי אמונים’.
מנגד, חשבו על כך מה יקרה אם תיהיה הסכמה באלעד בין שלומי אמונים לבין דגל התורה ושס. המשמעות יכולה להיות רחבה, ושוב ערים חרדיות נוספות ייהנו מהאחדות הזו, והראשונה להיפגע תיהיה ראש העיר עליזה בלוך, שתאבד את ראשות העיר.
כשמביטים על אוכלוסיית העיר, אין ספק כי הציבור הליטאי זו הקבוצה החרדית הגדולה ביותר, בהתחשב בעובדה שאגו”י מפוצלת בין שלומי אמונים והסיעה המרכזית, מה שמביא כבר לא מעט ליטאים להתחיל לחלום על תואר ‘ראש העיר’ שיוצמד לשמם החל מחודש חשוון (על המלחמות הפנימיות של הליטאים בטור הבא). חלומות ושאיפות אף פעם לא היו דבר רע אצל המתמודדים לראשות העיר, ויוכיחו על כך אבוטבול ובלוך, אולם נראה כי גם לחלום זה עדיין מוקדם.
