ישיבת המליאה שהתכנסה אחה”צ הייתה ה-32 במספר. בסדר היום היו שבעה סעיפים, חלקם זניחים שניים מהם נפיצים. השניים הם אלו שהופיעו בסדר היום כראשון והאחרון. שתי מילים בלבד הופיעו בסעיף הראשון: “אישור תב”רים”. 5 מילים בסעיף האחרון: “אישור מינוי דירקטורים במי שמש”.
נתחיל מהסוף. הדירקטורים מונו לתאגיד ‘מי שמש’ ובקרוב יחלו לשבת בישיבות הדירקטוריון. אחד מחברי המועצה הבולטים, לא נראה מאושר מההחלטה. יש מי שאומרים שזו לא ההחלטה שהביאה אותו לסף עצבים גבוה, אלא משהו שעובר עליו בימים האחרונים (ועל כך נרחיב בקרוב).
בינתיים, אותו חבר מועצה עשוי להיות מופתע דווקא ממה שיקרה היום (חמישי) בבוקר בוועדת ההקצאות, ולשם כך נמתין עוד מספר שעות.
חזרה אל הסעיף הראשון בישיבת המליאה, זה שתחת המילים “אישור תב”רים”, מחביא תחתיו לא מעט פוליטיקה. די אם נלך שנה לאחור וניזכר בתוצאה לאותו סעיף. מי ששכח, אנחנו כאן כדי להזכיר שבעקבות סוגיית התב”רים התפרקה הקואליציה ובעיר החלה לכהן אופוזיציה לוחמנית. לא נחזור אל ההיסטוריה, אבל קשה שלא לציין את מה שקרה לפני שנה, כדי לתהות מה קרה השנה שהסעיף עבר חלק.
התשובה לכך נמצאת בדגל התורה, או ליתר דיוק אצל יו”ר דגל התורה, ישראל סילברסטין, האיש החזק במפלגה, זה שקובע ומתווה את הדרך. עשרה מיליון שקלים היו תחת הסעיף הזה היום, ולא בכדי היה מי שטען היום בעירייה שזאת ההוכחה הניצחת לכך שראש העיר חזרה למשול ובמקביל גם יודעת עם מי לסגור את העניינים. הלכה למעשה, אפשר לומר שהדיונים האמיתיים והעיקריים מתנהלים בישיבות הנהלת העירייה, ואולי גם זה ההסבר מדוע וכיצד הישיבה במליאה מתנהלת די במהירות, לצד הוצאת קיטור וניסיון לייצר כותרות של מי מחברי המועצה.
מה ההבדל בין שנה שעברה למה שקרה היום? מתברר כי יו”ר דגל התורה סילברסטין, שהוא גם משנה לראש העיר ועל הדרך מחזיק בתפקיד של יו”ר מטה בינוי מוסדות חינוך וציבור, סבר אז וסובר גם היום שכיתות החינוך הם בראש מעייני המפלגה. אם נעיין ברשימת כיתות הקבע המתאכלסות בתחילת שנת הלימודים סביר ששם נמצא את התשובה.
אם לסכם בשתי מילים את הסעיף הראשון עליו הצביעו היום במליאה, אפשר לסכם זאת כך: דאגה והצלחה. בצורה שקטה וחכמה סילברסטין דאג למוסדות שהוא מייצג, והצליח בתבונה ובחכמה להביא הישגים נאים.
