חברת חשמל. צילום: לדעת

בבית שמש צריכת החשמל היא נמוכה מהממוצע

בבית שמש צריכה נמוכה של חשמל, כך עולה מנתוני משרד האנרגיה שמפרסמים מדד המאפשר השוואה בין צריכת החשמל הרשותית לתושב של הרשויות המקומיות בישראל.

בבית שמש צריכה נמוכה של חשמל, כך עולה מנתוני משרד האנרגיה שמפרסמים מדד המאפשר השוואה בין צריכת החשמל הרשותית לתושב של הרשויות המקומיות בישראל. המדד מתבסס על נתונים שמילאו הרשויות באמצעות דיווח צריכה שנתי מקוון, ומוצגים בו שני פרמטרים מרכזיים: סך צריכת החשמל הרשותית לתושב וסך צריכת החשמל של תאורת החוץ לקמ”ר. השנה דיווחו 75% מכלל הרשויות והמועצות האזוריות בישראל, שבהן מתגוררים כ-85% מתושבי המדינה, על צריכת האנרגיה שלהן.

ממוצע הצריכה לתושב ירד מ-195.9 קוט”ש לתושב בשנת 2019 ל-180 קוט”ש לתושב בשנת 2020. בבית שמש מתברר כי הצריכה היא נמוכה מהממוצע ועומדת על 105 קוט”ש לתושב, בעוד שצריכת חשמל רשותית לתושב עומד על 137 קוט”ש.

ניתן לשער שהסיבה לירידה היא בעיקר בעקבות מגפת הקורונה, שהשפיעה על מאפייני צריכת החשמל והביאה להסטה של הצריכה מכלל המגזרים אל הצריכה במגזר הביתי. כמו כן, בחלק מהרשויות חלה ירידה משמעותית בצריכת האנרגיה בזכות צעדים שננקטו להתייעלות באנרגיה בתמיכת משרד האנרגיה, כגון החלפת תאורת חוץ לתאורה חסכונית והחלפת מערכות מיזוג אוויר למערכות יעילות יותר.

מהדיווחים עולה כי בממוצע, 43% מצריכת האנרגיה של הרשות הינה בגין תאורת רחובות. דיווחי הצריכה מעודדים את הרשויות למפות את צריכת האנרגיה בקרב הצרכנים השונים ברשות ולקבל החלטה מושכלת על צעדי חיסכון באנרגיה כגון: החלפת תאורת החוץ בתאורה יעילה וחסכונית באנרגיה, החלפת מזגנים ישנים ובזבזנים במזגנים יעילים בבנייני הרשות וקידום ההתייעלות וניהול האנרגיה במוסדות החינוך השונים.

צעדים מסוג זה עשויים להוביל לחיסכון של עד כ-20% בצריכת החשמל הרשותית ולאפשר לרשות לנצל את התקציב הנחסך לפרויקטים חיוניים לרווחת התושבים. כך למשל, בעיריית אשדוד חסכו כ-14% בצריכת החשמל בסיוע מענקים שקיבלו ממשרד האנרגיה במסגרת החלטת ממשלה 2025 לפיתוח הדרום ומקרן המענקים של משרד האנרגיה בשותפות עם משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה. הפרויקט כלל החלפה של תאורת החוץ הקיימת בתאורה חסכונית, ובכך נחסכו מאות אלפי קוט”שים בשנה.

פרסום המדד מגביר את השקיפות ומאפשר השוואה בין הרשויות השונות, אם כי יש לציין שמאפיינים שונים של הרשויות כגון אופן ניהול מוסדות חינוך, ריבוי אזורים בבנייה רוויה, שטח הרשות, קיומה של תאורת ביטחון היקפית (ישובים צמודי גבול) וכו’, משפיעים אף הם על הצריכה הרשותית. משרד האנרגיה מנהל מעקב ובקרה אחר הדיווחים לאורך השנים, תוך ניתוח מגמות של צמצום או עלייה בצריכה, ופועל מול הרשויות בהתאם.

מהלך זה מתבצע במסגרת המחויבות הבינלאומית שקיבלה על עצמה מדינת ישראל לצמצם את צריכת האנרגיה ולהפחית פליטות עד שנת 2030. מתוך ההבנה כי מימוש היעדים הלאומיים להפחתת פליטות יתאפשר, בין היתר, באמצעות חיזוק שיתוף הפעולה של השלטון המרכזי עם השלטון המקומי, מקדם המשרד מגוון רחב של צעדים המעודדים חיסכון והתייעלות באנרגיה ברשויות בישראל כגון מתן מענקים והלוואות לפרויקטים להתייעלות באנרגיה, שיתוף פעולה עם מרכז השלטון המקומי להעלאת המודעות לנושא וכן ליווי מקצועי של הרשויות – כל אלה, תוך הדגשת המסר לפיו בסופו של דבר, האנרגיה הנקייה ביותר, היא זו שלא נצרכת. בנוסף, הושקה השנה, בשיתוף עם משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה, גם התכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת.

מרחבי האתר
דילוג לתוכן